תשע שנים של ציפיה לטייל ברחוב עם עגלה משלי, לרדת לגינה ליד הבית עם בקבוק מים ושקית במבה, לרדוף בבית אחרי עולל מתוק ולשמוע צחוק מתגלגל, ליצור זכרונות בתמונה אחת של אבא, אמא ותינוק.

ואז, זה קרה.
הוא נולד. בשעה טובה, בן. הריון טבעי. נס ענק ועצום שהגיע בהפתעה גמורה, כאילו נחת מהשמיים, כאילו בכלל לא המתנו תשע שנים לפלא הזה!

מה השתנה? אני לא יודעת בדיוק להצביע על משהו ספציפי, אני לא יושבת בשמיים עם הקדוש ברוך הוא, ובכלל היו כל כך הרבה דברים שעשיתי במסע הזה..
אבל עמוק בלב, אני מאמינה ויודעת שיש משהו אחד, במיוחד, שעשיתי ומאותו הרגע הגוף שלי, הרחם שלי והנפש שלי היו מוכנים לקבל את זה! משהו שרציתי לחוות המון שנים, משהו שעשיתי בשביל עצמי.

הלכתי להידרותרפיה, התחלתי טיפול רגשי עמוק, חייתי בתודעת תודה תמידית, ארגנתי את התזונה שלי, התאמנתי בצורה מסיבית כל שבוע ובעיקר בעיקר, טסתי לטיול שתמיד דחיתי וחיכיתי לו שנים! תכלס, נשמתי. הקשבתי לעצמי, אפשרתי ללב שלי, שיחררתי, חוויתי .

חזרתי כשאני מבינה חזק יותר את המשמעות של תא משפחתי, את הרצון וההשתוקקות כבר להיות אמא, וחודשיים אחרי, נפקדתי .

והיום, אני כאן בשבילך.
אם את נמצאת עכשיו במסע הזה, עם הציפייה, החששות, הכמיהה,
הטיול הזה הוא הזמנה אישית בשבילך!
לנשום. להשתחרר, לתת מקום לנפש, להעצים, להתחזק
ולזכור שגם את, מותר לך! מגיע לך! עכשיו!